1. מנות היםטירדיטו וסביצ׳ה מיקסטו, פרוטאס דל מאר (פונטה סאל, פרו) – כתבתי על המסעדה הזו גם בפרק של הסביצ׳ה. הכמות הנדיבה, הטריות של הדגים שנשלו שעה לפני, והרוטב החמצמץ המעולה שיש בהם – הלצ׳ה דה טיגרה, והנה לכם ההסבר לשקט שהיה בשולחן גם אחרי כמה ביסים.זה היה אחרי שבוע שאכלתי בו כמעט 8 פעמים… Continue reading המאכלים שהכי לא ציפיתי לאכול והלהיבו אותי: פרק שני
כשאתם קוראים על אוכל בדרום אמריקה, יש לכם מושג איך הוא פחות או יותר הולך להיראות. וגם לי היה. אבל לא באמת. יש איזה קטע כזה, שככל שהמסע ממשיך שם אתה שואל את עצמך ״מה כבר יכול להפתיע אותי?!״, הרי כבר אכלת עם ארגנטינאים פיצה על גחלים, וגם סביצ׳ה אצל שף שנחשב בעולם בתחום, ואכלת… Continue reading המאכלים שהכי לא ציפיתי לאכול והלהיבו אותי: פרק ראשון
את המאכל הזה לא תרצו לפספס גם אם אתם רק דקותיים בברזיל. יש לו אופי משלו, וטעמים שונים מהמוכר. הוא פריך אבל גם כבד, הוא רטוב ויבש, הוא אדמתי וימי, הוא מגיע ככריך אבל גם חתוך – תכירו את האקרז׳ה – בתוך לחמניה שעשויה משעועית עין שחורה (לוביה), וטוגנה, כמובן, בשמן דנדה – שמן דקלים,… Continue reading אקרז׳ה ברזילאי, סמל לדת שלמה
קמח טפיוקה הוא קסם בעיניי. בפעם הראשונה שראיתי אותו הופך לקרפ כמעט התפלצתי. בעודי מסתובב במטבח של ההוסטל, ראיתי את הטבחית שופכת את הקמח על המחבת כמו שהוא, בלי לערבב אותו במים, בלי ליצור בלילה. פשוט ככה. התקרבתי וראיתי איך כל פירורי הטפיוקה מתחברים אחד לשני לקרפ אחיד ומגובש. האם זו מטאפורה למשהו, שאלתי את… Continue reading בייז'ו, נשיקה ברזילאית
אחד ממאכלי הרחוב הכי מוכרים בברזיל היא הקושינייה. הקושינייה היא כמו ענן. לא במרקם. אנשים שאומרים שלמאכל יש מרקם של ענן הם שקרנים, הרי כל מי שחווה ערפל או עשה טרק בגובה מספיק יודע שלעננים יש מרקם של, ובכן, אויר. אז למה הקושינייה היא כמו ענן? כי כשמסתכלים עליה, כל אחד מדמיין צורה אחרת. אגס?… Continue reading קושינייה ברזילאית
ביום הראשון של הקרנבל בריו דה ז'נרו יצאתי עם חבר למסיבת רחוב. הגענו למסיבה המונית על חוף הים, ולא ידענו מה הולך לקרות. בכלל, לא היה בעיר שום סממן בדמות שלטים, תפאורה או תכונה מיוחדת. חודש לפני כן, בעיירת חוף באורגוואי, פגשתי את אדם ורבקה, זוג ניו זילנדי-אוסטרלי שמטייל ברחבי העולם. גיליתי אנשים טובי לב עם אופי… Continue reading המדריך לקרנבל בריו דה ז׳ניירו
״איזה עוד מאכלים ברזילאיים אכלת כבר?״, הברזילאי שמתנדב בהוסטל בצפון ברזיל שואל. ״פיג׳ואדה, אקרז׳ה, ואטאפה, מאניסובה, בריגד…״״אתה אכלת מאניסובה?!״״כן״, אני עונה, מורגל בפליאה הזו, אבל משהו במבט שלו גורם לי לעצור ולהחזיר בשאלה: ״למה אתה שואל?״.הוא מסתכל עליי בחצי חיוך ומזדעק: ״כי זה יכול להרוג אותך!״.אני מחפש צל של צחוק על הפנים שלו, אבל הן לא… Continue reading מאניסובה, המאכל הכי מסוכן בברזיל
זה היה אחד הימים הראשונים בסלבדור דה באהיה, ברזיל. הסתובבתי בפלוריניו, האיזור התיירותי שם. מוזיאונים, מבנים היסטוריים, נוף לים, מעלית בגובה 70 מטרים באמצע רחוב, ארכיטקטורה קולוניאלית, כנסיות, רחובות שוקקים ואפילו הבית של ז'ורז' אמאדו. הייתי רעב, התיישבתי במסעדה שיש לה מספיק ביקורות טובות בגוגל, והזמנתי מוקקה. רגע לפני שהמוקקה הגיעה, קצב תופים מטורף הקפיץ את הרחוב. חשבתי… Continue reading מוקקה ובובו: שני תבשילי דג ברזילאיים מופלאים
זה לקח לי פחות מ 24 שעות מהרגע שנחתתי בבואנוס איירס, ארגנטינה, עד שנכנסתי לקונדיטוריה הראשונה. המטרה הייתה ברורה – אלפחור, או למעשה, אלפחורס. כי אתם יודעים איך זה – אחד אמנם חונק, אבל המתיקות של הדולסה דה לצ׳ה – ריבת החלב, משאירה טעם של עוד. דולסה דה לצ'ה הוא בעצם הסוס הטרויאני של הטעם. הייתי… Continue reading מאפי גבינה כדוריים (ושיעור בפורטוגזית שיציל אתכם)
כשכותבים על מאפים, עוגות, תבשילים, אתם יכולים לדמיין בערך איך זה מרגיש בפה. בפירות, להעביר טעם? שום סיכוי. זה חומר הגלם הבסיסי, היש מאין, והטבע יודע להשתגע בדרכים ששפים עוד מנסים. ככה, בכל פעם כששואלים אותי ״כמו מה הטעם של הפרי הזה?״ אני מתכווץ קצת ומתבלבל.בגלל זה – מקווה שדווקא דרך הסיפורים, הטעם של הפירות ייקלט… Continue reading פירות בברזיל וההתאהבות הקטנה שלי
