רוב התיירים שמגיעים לסיציליה, יגיעו לקטניה, וכנראה ישלבו גם גיחה לטאורמינה. דווקא פאלרמו, הפחות מוערכת מתגלה כעיר מפתיעה ומעניינת להעביר בה כמה ימים, לגלות בה את אוכל הרחוב, לאכול במסעדות מהנות וליהנות מאחד מברי הקוקטיילים הכי טובים שהייתי בהם בעולם. כן. פאלרמו מתגלה כיעד זול ללינה ואוכל עם תמורה מדהימה ביחס לעלות. 1. Osteria Nonna… Continue reading איפה אוכלים בפאלרמו
במרץ השנה קפצתי לפאלרמו, סיציליה, למספר שבועות. הופתעתי לגלות שהיא כוכבת ידועה של אוכל רחוב.זה לא אוכל רחוב פאנסי או מוקפד, אלא ממש אוכל שעובר בין דורות, כיאה למסורת האיטלקית, ונועד במקור, כמו כל אוכל רחוב – למעמד הפועלים.סיציליה, שנכבשה על ידי, ובכן- מי לא בעצם, גם ספגה השפעות מהן – ואוכל הרחוב שלה מגוון… Continue reading אוכל רחוב בפאלרמו, סיציליה
בשנה האחרונה חייתי בברצלונה כחודש וחצי. יש משהו שונה קולינרית בלגור בעיר מאשר לטייל בה – מצד אחד מרווח תמרון קטן בארוחת צהריים שצריכה להיות מהירה טרם חזרה לעבודה ומצד שני – המון מקום לניסוי וטעיה. וטעיה הייתה ועוד איך. לכן, ההמלצות כאן משלבות את המקומות הטובים, ומזהירות מהפחות. לשם נוחות הקריאה, פיצלתי את ההמלצות לשני פוסטים. פוסט… Continue reading המלצות לברצלונה – חלק ראשון
כמובטח, אחרי החלק הראשון שכלל סרווסריות וטאפאסים, מרקים, מסעדות לטיניות ופיצות מומלצות, הגיע הזמן לחלק השני.מה הפעם?בשר, קפה ועוד הפתעות נעימות שנתקלתי בהם. רטבים בול כמו בארגנטינה 1. בשר:זה תענוג להגיע למקום עם קהילת ארגנטינאים שיש להם גישה לבשר ארגנטינאי. לא היו נפילות משמעותיות, אז נציין רק לחיוב את: Nou Xupito Poblenouאוקיי, זה מבלבל. הבשר,… Continue reading המלצות לברצלונה – חלק שני
יא אללה, עד שסוף סוף אני כותב על אורוגוואי, אני בכלל כותב על… שוויצרים. בחצי השני של המאה ה 19 הגיעו אזרחים שוויצרים לאורוגוואי. בנק שוויצרי גדול קנה שטח חקלאי באורוגוואי, וכמה אזרחים חשבו לעצמם בטח "זאת מדינה שהשם שלה מסתיים בקריאת התפעלות – היא בטח מגניבה", והקימו שם עיר בשם "נואבה הלווסיה" (נואבה =… Continue reading גבינת קולוניה
1. מנות היםטירדיטו וסביצ׳ה מיקסטו, פרוטאס דל מאר (פונטה סאל, פרו) – כתבתי על המסעדה הזו גם בפרק של הסביצ׳ה. הכמות הנדיבה, הטריות של הדגים שנשלו שעה לפני, והרוטב החמצמץ המעולה שיש בהם – הלצ׳ה דה טיגרה, והנה לכם ההסבר לשקט שהיה בשולחן גם אחרי כמה ביסים.זה היה אחרי שבוע שאכלתי בו כמעט 8 פעמים… Continue reading המאכלים שהכי לא ציפיתי לאכול והלהיבו אותי: פרק שני
אם יש משהו שלא הייתי מוכן אליו, זו הצרחה שפקיד הקבלה בהוסטל נתן לי בפתאומיות.זה קרה ביום הראשון לטיול שלי בדרום אמריקה. נחתתי בבואנוס איירס והמתנדבת בהוסטל הפנתה אותי לפקיד הקבלה אליו ניגשתי כדי להירשם. על הדלפק שלו היה משקה עשבים מוזר, בכוס עשויה עץ, עם קשית ממתכת. הסתכלתי עליו לוגם מהקשית בזמן שאני מחכה… Continue reading שרבה מאטה – המרענן הרשמי של הקיץ, והחורף, והבוקר, והצהריים, והחוף, והבית…
את הסיפור על הפיסקו הראשון שלי אני כנראה לעולם לא אשכח. וגם חבורה גדולה של סועדים במסעדה סינית: זה היה יום שבת בסנטיאגו, צ'ילה. ישבנו – חבר, ידידה צ׳יליאנית שלו ואני, בפאב-מסעדה, מזמינים משקאות ונשנושים. הפיסקו שהזמנתי הוגש, כשלידו – בקבוק סודה. החלטתי לוותר על ערבוב הפיסקו עם סודה למרות הפצרות חוזרות ונשנות של הצ'יליאנית שמולי שהתעקשה שבשביל… Continue reading פיסקו, הרבה יותר מדי פיסקו…
