זה לקח לי פחות מ 24 שעות מהרגע שנחתתי בבואנוס איירס, ארגנטינה, עד שנכנסתי לקונדיטוריה הראשונה. המטרה הייתה ברורה – אלפחור, או למעשה, אלפחורס. כי אתם יודעים איך זה – אחד אמנם חונק, אבל המתיקות של הדולסה דה לצ׳ה – ריבת החלב, משאירה טעם של עוד. דולסה דה לצ'ה הוא בעצם הסוס הטרויאני של הטעם. הייתי… Continue reading מאפי גבינה כדוריים (ושיעור בפורטוגזית שיציל אתכם)
כשכותבים על מאפים, עוגות, תבשילים, אתם יכולים לדמיין בערך איך זה מרגיש בפה. בפירות, להעביר טעם? שום סיכוי. זה חומר הגלם הבסיסי, היש מאין, והטבע יודע להשתגע בדרכים ששפים עוד מנסים. ככה, בכל פעם כששואלים אותי ״כמו מה הטעם של הפרי הזה?״ אני מתכווץ קצת ומתבלבל.בגלל זה – מקווה שדווקא דרך הסיפורים, הטעם של הפירות ייקלט… Continue reading פירות בברזיל וההתאהבות הקטנה שלי
קצת מורכב לכתוב על המאפה הזה, ולפעמים אני שואל את עצמי בשביל מה. הוא מגיע מבוליביה, מדינה שרוב האנשים שאני מכיר לא שואפים ולא יגיעו אליה. אלו שיגיעו אליה – יישמרו מאוד מלאכול שם אוכל מקומי או אוכל לא מערבי בגלל השמועות והסיפורים (הדי לא מוצדקים) על קלקולי הקיבה. אלו שיגיעו אליה ויאכלו אוכל מקומי – לרוב… Continue reading סאלטנייה, כנראה המאפה הכי טעים בעולם
אחד מהדברים שאני הכי אוהב לעשות בטיולים אלו סדנאות.סדנאות זו דרך מעולה להכיר מטיילים, להיחשף לתרבות ולהתחבר למקום. החל מסדנאות בישול וכלה בסדנת קשירת קשרי קיפו כמו שליחי האינקה – זה מוסיף המון לחווית הטיול. הנה 4 סדנאות שעשיתי בדרום אמריקה, ואני ממליץ במיוחד. 1. סדנת בישול בלימה, פרו בפרו יש עושר של חומרי גלם… Continue reading סדנאות מומלצות בדרום אמריקה
1. פראצ'י, ברזיל, תפסה אותי לא מוכן.בהליכה הראשונה בסביבות החוף ראיתי בחורות שונות, בטווח גילאים רחב, במשקלים שונים ומבני גוף שונים – כולן עם ביקיני/חוטיני. גברים – שעירים, חלקים, גדולים, קטנים, בטן נשפכת, חטובים – כולם מסתובבים בעיר ללא חולצה.אני מרגיש שאנחנו חיים בסביבה בה כמעט כולם אוכלים כאפות על דימוי הגוף שלהם. שמעתי את… Continue reading פשוט
1. לפני שנתיים הייתי בהרצאה הנפלאה של לונלי פלג. מטייל שהוא הרבה מעבר למודל חיקוי בשבילי – לא בגלל כמות המדינות שלו כמו איך שהוא צועד בהן – עם אהבת האדם, הקלילות והצניעות.בסוף ההרצאה, בזמן השאלות, הרמתי את היד, כי הייתי מוכרח לשאול שאלה שבערה בי.זה היה אחרי חודש בדרום אמריקה עם אחי, ובכל פעם… Continue reading דברים שלמדתי בדרך #4
1. אני קולט פתאום שזו השנה הרביעית שלי בביקורים באמריקה הלטינית. קובה, גלאפגוס וקולומביה, ועכשיו השאר.אם הכל ילך כמתוכנן, שנה הבאה תהיה הפעם החמישית.אני מנסה להבין מה אני אוהב פה, וקשה לסכום את זה באמת במילים.זה הטבע, שפראי ומגוון לגמרי פה – ים טורקיז עם סולות שצוללות מטר ממך לתפוס דג, האנדים המושלגים, ועשרות מפלים… Continue reading 10 חודשים, נשמה מטיילת
1. אנחנו הולכים בינות לעתיקות במקדש הירח בטרוחיו, ופתאום רואים משהו לבן מציץ בחול, נעצרים וקוראים למדריך. הוא מסתובב וחוזר כמה צעדים ואנחנו מצביעים על האדמה. "אוי, זה כנראה עוד שלד", אנחנו מסתכלים עליו במבט המום, והוא עונה "הרוח והגשם כנראה העיפו את האדמה", ובאותם רגעים בועט קצת חול מעל השלד ומהדק ברגל. 2. כבר… Continue reading פרו
ב 2018 יצאתי למסע בן 10 וחצי חודשים. החלטתי לעזוב את הדירה – למסור ולמכור חלק גדול מחפציי, להשאיר את הרכב לאחי, להתפטר מהעבודה, ופשוט לצאת לטייל בדרום אמריקה למשך 10 וחצי חודשים. זה לא קרה ביום בהיר אחד. קדם לזה טיול בן חודש בקולומביה וגלאפגוס שנה לפני, שהמחיש לי כמה הפחדים שהיו לי בראש… Continue reading צאו לטייל
"זה בגלל שאין לך מטרה", אלכס מגרמניה זורק כבדרך אגב, ואני מרגיש איך אני מנסה להמשיך לדבר עם החבר ההולנדי שלו אבל לא מצליח, ומתבלבל והמוח שלי מנסה להסדיר מחשבות. עשר דקות לפני כן התיישבתי על הבר בהוסטל בהואקצ'ינה, נווה מדבר בדרום פרו. כוס סנגריה (אחת משתיים) ביד, הפנים לטלוויזיה שמשדרת משחק כדורגל – ברזיל… Continue reading איך להתגבר על מיצוי בטיולים ארוכים
