1. פראצ'י, ברזיל, תפסה אותי לא מוכן.בהליכה הראשונה בסביבות החוף ראיתי בחורות שונות, בטווח גילאים רחב, במשקלים שונים ומבני גוף שונים – כולן עם ביקיני/חוטיני. גברים – שעירים, חלקים, גדולים, קטנים, בטן נשפכת, חטובים – כולם מסתובבים בעיר ללא חולצה.אני מרגיש שאנחנו חיים בסביבה בה כמעט כולם אוכלים כאפות על דימוי הגוף שלהם. שמעתי את… Continue reading פשוט
1. לפני שנתיים הייתי בהרצאה הנפלאה של לונלי פלג. מטייל שהוא הרבה מעבר למודל חיקוי בשבילי – לא בגלל כמות המדינות שלו כמו איך שהוא צועד בהן – עם אהבת האדם, הקלילות והצניעות.בסוף ההרצאה, בזמן השאלות, הרמתי את היד, כי הייתי מוכרח לשאול שאלה שבערה בי.זה היה אחרי חודש בדרום אמריקה עם אחי, ובכל פעם… Continue reading דברים שלמדתי בדרך #4
1. אני קולט פתאום שזו השנה הרביעית שלי בביקורים באמריקה הלטינית. קובה, גלאפגוס וקולומביה, ועכשיו השאר.אם הכל ילך כמתוכנן, שנה הבאה תהיה הפעם החמישית.אני מנסה להבין מה אני אוהב פה, וקשה לסכום את זה באמת במילים.זה הטבע, שפראי ומגוון לגמרי פה – ים טורקיז עם סולות שצוללות מטר ממך לתפוס דג, האנדים המושלגים, ועשרות מפלים… Continue reading 10 חודשים, נשמה מטיילת
1. אנחנו הולכים בינות לעתיקות במקדש הירח בטרוחיו, ופתאום רואים משהו לבן מציץ בחול, נעצרים וקוראים למדריך. הוא מסתובב וחוזר כמה צעדים ואנחנו מצביעים על האדמה. "אוי, זה כנראה עוד שלד", אנחנו מסתכלים עליו במבט המום, והוא עונה "הרוח והגשם כנראה העיפו את האדמה", ובאותם רגעים בועט קצת חול מעל השלד ומהדק ברגל. 2. כבר… Continue reading פרו
1. בתיק שלי יש ג'ינס אחד, שבעה תחתונים ומספר זהה של זוגות גרביים (שלוש מהן בכלל מתאימות רק למזג אויר נטול מעלות). שמונה חולצות, אחת כפיג'מה. סוודר אחד. שני מכנסי מטיילים, שני מכנסיים קצרים, ובגד ים.וכל זה גורם לי לחשוב על מגירת הלבנים בבית הקודם שלי. 30 גרביים, 30 תחתונים. מי לעזאזל צריך את כל… Continue reading דברים שלמדתי בדרך #3
מורו דה סאו פאולו, ברזיל.התחנה האחרונה שלי במדינה המופלאה.4 ימים בבאפר שהייתי צריך למלא בין סלבדור לטיסה לפרו.עיר תיירותית, חמישה חופים, המון אסאי, מסיבות חוף, וכל-ערב-עם-יין-בבריכה.ביום האחרון שלי שם, נגה הצטרפה. מכיוון שזה למעשה היה היום הראשון שלה ב-מורו, מה היה יותר טבעי מלהכיר לה את העיר?אז כמובן שעשינו ההיפך, ויצאנו בסירת צהריים מוקדמת לעיירה… Continue reading גוררים את הדג
1. זה היה אמור להיות סיפור אופטימי נטו, אבל עכשיו הוא גם קצת מעצבן.לפני שיצאתי מהארץ, שמתי עליי צמיד. הבטחתי לעצמי שאכתוב עליו חצי שנה מהיציאה לטיול – ב 8 למאי, והפוסט כבר היה מוכן אצלי בראש. 2. את השיר one more light של לינקין פארק, הכרתי באיחור קצר. שיר שהקדיש צ'סטר בנינגטון לכריס קורנל… Continue reading הצמיד
1. קניתי היום כרטיסי טיסה לפרו.כמעט 3 חודשים בברזיל יגיעו לקיצם בשבוע הבא.זמן ארוך שבו התרגלתי לכפכפי האצבע, למכנסיים הקצרים, לחום מלא לחות וגשמים מפתיעים.אין באמת איך לסכם את ברזיל.להוציא את רוסיה, ברזיל גדולה יותר מכל אירופה. קולטים?יש בה 27 מדינות וטעמתי רק שש או שבע מהן.ואיך אפשר לסכם בכלל שלושה חודשים במדינה שבה אתה… Continue reading ברזיל
לפני יומיים ישבתי בלנסויס, ברזיל, אוכל ארוחת ערב ברחוב, בגפי, כשלפניי יושבת חבורה מוזרה.בחור לבן, בגדים זרוקים, די רעשן, שיער בלונדיני שרובו מגולח מלבד כמה ראסטות אסופות, ומשהו שנראה כמו צלקת על הקרחת.מולו ישבו זוג בגילאי ה 50, ולצידו – ילדה ועוד מישהי שנראית בגיל 18 או 20 או 23 או 30.איך ברונה מסאו פאולו… Continue reading דברים שלמדתי בדרך #2
מונטוידאו, אורוגוואי. לפני חודשיים.סיור בעיר, אנחנו בערך 20 אנשים נשים וטף.בלי טף. כל זמן הסיור, העיניים שלי מצטלבות שוב ושוב עם עיניים של מישהי, ואנחנו מחייכים אחד לשניה. היא פה עם חבר שלה. ודי ברור לנו שאנחנו באותו תדר.הסיפור הזה חוזר על עצמו שוב ושוב במהלך השעתיים של הסיור. עוברים את הכנסייה, ממשיכים לפארק, מתיישבים… Continue reading דברים שלמדתי בדרך #1
