1. בתיק שלי יש ג'ינס אחד, שבעה תחתונים ומספר זהה של זוגות גרביים (שלוש מהן בכלל מתאימות רק למזג אויר נטול מעלות). שמונה חולצות, אחת כפיג'מה. סוודר אחד. שני מכנסי מטיילים, שני מכנסיים קצרים, ובגד ים.וכל זה גורם לי לחשוב על מגירת הלבנים בבית הקודם שלי. 30 גרביים, 30 תחתונים. מי לעזאזל צריך את כל… Continue reading דברים שלמדתי בדרך #3
מורו דה סאו פאולו, ברזיל.התחנה האחרונה שלי במדינה המופלאה.4 ימים בבאפר שהייתי צריך למלא בין סלבדור לטיסה לפרו.עיר תיירותית, חמישה חופים, המון אסאי, מסיבות חוף, וכל-ערב-עם-יין-בבריכה.ביום האחרון שלי שם, נגה הצטרפה. מכיוון שזה למעשה היה היום הראשון שלה ב-מורו, מה היה יותר טבעי מלהכיר לה את העיר?אז כמובן שעשינו ההיפך, ויצאנו בסירת צהריים מוקדמת לעיירה… Continue reading גוררים את הדג
1. זה היה אמור להיות סיפור אופטימי נטו, אבל עכשיו הוא גם קצת מעצבן.לפני שיצאתי מהארץ, שמתי עליי צמיד. הבטחתי לעצמי שאכתוב עליו חצי שנה מהיציאה לטיול – ב 8 למאי, והפוסט כבר היה מוכן אצלי בראש. 2. את השיר one more light של לינקין פארק, הכרתי באיחור קצר. שיר שהקדיש צ'סטר בנינגטון לכריס קורנל… Continue reading הצמיד
1. קניתי היום כרטיסי טיסה לפרו.כמעט 3 חודשים בברזיל יגיעו לקיצם בשבוע הבא.זמן ארוך שבו התרגלתי לכפכפי האצבע, למכנסיים הקצרים, לחום מלא לחות וגשמים מפתיעים.אין באמת איך לסכם את ברזיל.להוציא את רוסיה, ברזיל גדולה יותר מכל אירופה. קולטים?יש בה 27 מדינות וטעמתי רק שש או שבע מהן.ואיך אפשר לסכם בכלל שלושה חודשים במדינה שבה אתה… Continue reading ברזיל
לפני יומיים ישבתי בלנסויס, ברזיל, אוכל ארוחת ערב ברחוב, בגפי, כשלפניי יושבת חבורה מוזרה.בחור לבן, בגדים זרוקים, די רעשן, שיער בלונדיני שרובו מגולח מלבד כמה ראסטות אסופות, ומשהו שנראה כמו צלקת על הקרחת.מולו ישבו זוג בגילאי ה 50, ולצידו – ילדה ועוד מישהי שנראית בגיל 18 או 20 או 23 או 30.איך ברונה מסאו פאולו… Continue reading דברים שלמדתי בדרך #2
מונטוידאו, אורוגוואי. לפני חודשיים.סיור בעיר, אנחנו בערך 20 אנשים נשים וטף.בלי טף. כל זמן הסיור, העיניים שלי מצטלבות שוב ושוב עם עיניים של מישהי, ואנחנו מחייכים אחד לשניה. היא פה עם חבר שלה. ודי ברור לנו שאנחנו באותו תדר.הסיפור הזה חוזר על עצמו שוב ושוב במהלך השעתיים של הסיור. עוברים את הכנסייה, ממשיכים לפארק, מתיישבים… Continue reading דברים שלמדתי בדרך #1
וורה אומרת "נראה לי שעדיף שנלך דרך החוף",וכולנו מסכימים.זה לא שיש לנו ברירה או רעיון אחר. 11 בלילה ואנחנו – ג'יי הבריטי, וורה ותומס השוויצרים, הבחור היווני והחבר הגרמני שלו, ואני, בקאבו פולוניו, אורוגוואי, ויש חושך כמעט מוחלט בחוץ. ההוסטל שלנו, שיושב ממש על החוף ועוד כמה בתים נמצאים ברקע הרחוק עם אורות מעומעים, אנחנו… Continue reading גן עדן בלילה
חודש שלם חיכיתי להגיע לבואנוס איירס כדי למצוא ספר ראוי שיסדר לי כבר את הזקן המציק. שערות התערמו, הפיאות איבדו צורה זה מכבר, והחלקים שמסביב לפה ממש הציקו.אני לא רגיל לשיער שצומח על הראש כבר יותר מעשור, אתם מבינים. ההחלטה להפסיק להתגלח שבועיים לפני הטיסה הרימה כמה גבות, אבל הרגישה לי נכונה כמו משהו שרציתי… Continue reading זקן
