חודש שלם חיכיתי להגיע לבואנוס איירס כדי למצוא ספר ראוי שיסדר לי כבר את הזקן המציק. שערות התערמו, הפיאות איבדו צורה זה מכבר, והחלקים שמסביב לפה ממש הציקו.
אני לא רגיל לשיער שצומח על הראש כבר יותר מעשור, אתם מבינים. ההחלטה להפסיק להתגלח שבועיים לפני הטיסה הרימה כמה גבות, אבל הרגישה לי נכונה כמו משהו שרציתי הרבה זמן וחששתי משיפוט שלו.
ועכשיו, הכל זמני – המקומות, האנשים, ההיקשרויות, הדעות, המראה, צבע העור שכבר השתנה (כולם מניחים פה שאני ברזילאי). אפשר לשחק עם החיים במקסימום.

כשכבר הגעתי לבואנוס איירס, חיפשתי קצת באינטרנט ומצאתי מספרה מומלצת, שמאז ההמלצה כבר הפכה לרשת בשם the barber job.
חלק מהסניפים שלה היו מלאי ביקורות חיוביות, ובכלל – להסתפר במספרה בסגנון שנות ה 50, עם מכונת פינבול ובר בזמן ההמתנה, עם שימוש בתערים ומגבות חמות וקרות – קסם לי מאוד. אם כבר ספר, אז בסטייל.
חיפשתי את הסניף הקרוב לאיזור בו ישנתי – פאלרמו, והחלטתי לקבוע תור.
רק שבממשק המאוד נוח, לאחר שבחרתי סניף ושעה, גיליתי שצריך לבחור גם ספר מתוך מבחר הספרים.
ובכן, בחזרה להמלצות על הסניף…
לאחר שקראתי כ-15 המלצות ואחרי הרבה יותר מדי מילים בספרדית שלא אזכור את הפירוש שלהם כבר אחרי 10 דקות, נתקלתי בהמלצה על ספר בשם אלביס.
לא המשכתי לקרוא עוד המלצות, כי בינינו – האם יש שם בעולם שמתאים יותר למישהו שמבין בשיער מאשר "אלביס"?

התור נסגר, ב 16:00 התייצבתי במספרה אחרי רכבת ואוטובוס, ונזכרתי מיד ששכחתי שכאן זו דרום אמריקה וכשמציינים שעה מתכוונים ל "לא ברור כמה אחרי השעה הזאת".
אני מתיישב על הכסא, אלביס שואל בספרדית מהירה אם יש לי תמונות למה שאני רוצה, הפקידה מתרגמת לאנגלית, לי כמובן אין תמונות, ואני כותב בגוגל טרנסלייט "שאלביס יעשה אותי יפה", עם חיוך על הפנים.
לא הייתי ביחסי ספר-מסתפר כבר 20 שנה, אין לי מושג איך מתנהגים.

אני מתיישב על הכסא, ואלביס שם עליי את הצווארון והגלימה הקדמית – זאת שבמקום לתת לך כח על, מורידה לך את כל הכוחות ומפקידה אותך בידי גיבור אחר.
הוא מזיז את הכיסא ב-90 מעלות לימין כך שלא אהיה מול המראה ומוציא מכונת תספורת. אני מגניב מבט וקולט שהראש של המכונה ממש ממש קצר. לפני שאני אומר משהו, הוא כבר חורש לי את הפנים וממשיך עם מכונות שונות לסירוגין.

אני מתחיל עם הפחדים ופתאום שוכח לגמרי מההמלצה או מזה שקוראים לו אלביס:
"למה הוא מקצר מדי? לקח לי 3 חודשים לגדל את זה. טוב, אני אגלח הכל כשאגיע להוסטל ואתחיל מחדש. הלך על רעיון הפרחים או הנצנצים בקרנבל! אני בכלל רציתי ארוך. למה הוא משתמש עכשיו במכונה עם אפס? זה מרגיש שהוא עושה לי צורות בתוך הזקן. פאק. אני אגלח הכל כשאגיע להוסטל ואתחיל מחדש. אולי היפה שלו זה לא היפה שלי בעצם? אוי, למה הוא מוציא את מכונת הגילוח עכשיו? הייתי צריך לקרוא עוד המלצות! שיט! המכונה גילוח הזאת קרובה לפאה! מה הוא עושה לעזאזל? בעסה. 3 חודשים! אני אגלח הכל כשאגיע להוסטל ואתחיל מחדש".

כי ככה זה, אני אלוף העולם בקפיצה עיוורת למים עמוקים ואז לפחד שעה שזו בריכת תנינים.
אלביס מסיים, נעמד מולי, עושה תנועה אנכית עם היד לבדוק סימטריות, מתקן קצת, אני בינתיים חושב שאולי הוא בכלל חדש פה, הוא הולך אחורה, מתבונן שוב, מחייך. אני מחכה כבר שיסובב אותי מול המראה.
אלביס מניח את המכונה, מפעיל פן על גלימת חוסר הכוחות, מחייך שוב, ומסובב אותי במהירות אל המראה.

עכשיו גם אני מחייך.
אין תנינים, כרגיל.