- את המאכל הזה לא תרצו לפספס גם אם אתם רק דקותיים בברזיל.
יש לו אופי משלו, וטעמים שונים מהמוכר.
הוא פריך אבל גם כבד, הוא רטוב ויבש, הוא אדמתי וימי, הוא מגיע ככריך אבל גם חתוך –
תכירו את האקרז׳ה –
בתוך לחמניה שעשויה משעועית עין שחורה (לוביה),
וטוגנה, כמובן, בשמן דנדה – שמן דקלים, יכנסו לאחר כבוד:
רוטב/קרם ואטאפה – רוטב כתמתם סמיך שמורכב משמן דנדה, לחם, חלב קוקוס, בוטנים ו\או קשיו, בצל, כוסברה, ג׳ינג׳ר ושרימפס – עם וריאציות כאלה ואחרות.
קארורו – תבשיל של בצל, שרימפס, ג׳ינג׳ר, שמן דנדה ובוטנים או קשיו ורגע, עוד לא שמעתם הכל – במיה והרבה ממנה. בחיי, אני לא חושב שאי פעם טעמתי תבשיל שיש לו את סט הרכיבים המושלם כדי ש-90 אחוז מהאוכלוסיה תמצא סיבה לא לאכול אותו.
על שני אלו יתווסף שרימפ אחד או יותר, עגבניות חתוכות דק עם בצל, ולפעמים גם רוטב חריף. - רשימת הרכיבים למעלה גורמת לכם להבין פחות או יותר את הטעם של האקרז׳ה?
אני מניח שכמוני, לפני שטעמתי – לא.
הוא מצטלם נהדר לתוכניות טלוויזיה: צבעוני, מטוגן וממולא. בפרק של אהרוני וגידי בברזיל הוא כיכב ממש – בדוכן על החוף. כך גם בסטריט פוד בנטפליקס, בעונה השניה בפרק על ברזיל.
ומה הטעם שלו בכל זאת? אין לי מילה מספיק טובה לתאר את ריבוי הטעמים השונים והכל כך רחוקים מכל מה שאנחנו מכירים.
אחרי הכל, מטבח מערב אפריקאי פוגש מטבח פורטוגזי.
אבל אם הייתי יכול לתאר את הטעם במילה אחת, זה היה: קשוח. - הדבר הבולט ביותר באקרז׳ה הוא הססגוניות שלו, או יותר נכון: של המוכרות שמכינות אותו.
הן יושבות בדוכן, שתמיד יקרא על שמן – אקרז׳ה דה דינייה, אקרז׳ה דה סירה (אלו הן אגב, מהמפורסמות בסלבדור דה באהיה) ולצידן, בדרך כלל, מוכרת נוספת.
שתיהן יהיו לבושות בבגדים מיוחדים ומיועדים למכירת אקרז׳ה, שאפשר לראות בעוד אירוע אחד בלבד: הקרנבל.
הלבוש הזה מאוד קישוטי וחגיגי – על ראשן תהיה מטפחת ראש גדולה ולבנה, בדרך כלל. לגופן: מחוך תחרה או רקמה, שמלה לבנה רחבה שנקראת סאיה, צמידים גדולים לידיהן ושרשראות חרוזים צבעוניות וארוכות לצווארן.
הלבוש הזה מגיע מפולחן הקנדומבלה, סוג של אמונה דתית שנוצרה בסלבדור בקרב העבדים האפריקאים בעיקר מתרבות היורובה.
אותם עבדים, הביאו לברזיל את האקארה הניגרי, לחמניית הלוביה המדוברת שבניגריה נאכלת עם פודינג תירס או דוחן,
וכמו הקנדומבלה – התאימו אותו למקום ולעירוב התרבויות וכמו בברזיל, הוא קיבל צבעים יחודיים ומקומיים והפך לאקרז׳ה המפורסם.
